הסוכן המניעתי

נכתב ב- 27/11/2015

כיצד יהיה סוכן הביטוח רלוונטי גם בעוד 10, 15 שנה? ההבטחה החדשה של סוכן ביטוח היא "תפקידי למנוע ממך אסונות. רק אם אכשל- הפוליסה תפצה אותך"

גדולים מהחיים- יום שידורים מיוחד

נכתב ב- 9/9/2015

גדולים מהחיים- יום התרמה מיוחד בעת שידור תכנית הסיום של "X פאקטור"

על אנשי מכירות ועל דולפינים

פורסם ב"עדיף" ב- 20/5/2015

לפני שנים אחדות ביקרתי בעולם המים באורלנדו, פלורידה.  הציגו שם מופע מבדר וחביב: דולפינים קפצו מהמים לעבר סרדינים שהמאמן שלהם הניף באוויר. הם קפצו בדיוק לגובה הנכון למחיאות הכפיים של הקהל הנלהב, ולאחר מכן המשיכו לשכשך להנאתם במים.

שאלתי את המאמן שלהם על הצלחתו לגרום לדולפינים לקפוץ. הוא חייך חיוך מריר ואמר: "הדולפינים תמיד ידעו לקפוץ. מה שלצערי לימדתי אותם זה לא לקפוץ אלא אם מציעים להם סרדין...".

מה זה "פשוטה וברורה"?

הוראה חדשה של המפקחת על הביטוח מחייבת כתיבה של פוליסות בשפה "פשוטה וברורה". ללא ספק הוראה חשובה ונחוצה, לתועלת הציבור.

אבל אין בה שום ערך אם אין הסכמה מה פרוש "פשוטה וברורה". ומה אם מנסח הפוליסה יטען שהיא "פשוטה וברורה", ונציג המפקחת יטען שלא?

יש לזה תשובה מדויקת. 

כותרת

נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"

השימוש במילים "גבוהות" , חלקן מוצאות ושגויות, ובביטויים ארמיים מסבכים את עולם המשפט. אפשר, ובהחלט כדאי, גם אחרת. מאי נפקא מינה?...

כותרת

נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"

השימוש בקשר ו/או – עו"ד יוסף שטח

במאמרו המפורסם על "סכלות ו/או איוולת" שלל המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט חיים כהן ז"ל את השימוש במילה ו/או. במאמר תגובה הסכים הבלשן פרופ' משה אזר "להגביל את השימוש בו רק למקומות שבהם הוא כמעט הכרח בל יגונה". בחקיקה הישראלית אין משתמשים במילה ו/או. בסעיף 7 בחוק הפרשנות תשמ"א-1981 נקבע שהמילה "או" באה להבדיל ממה שלפניה (וו באה לחבר). כב' השופט אילן ש' שילה עמד בפסק דין חב' הירקון נ' מדינת ישראל (מחוזי מרכז, ע"ר 2937402-10( על "השימוש שעשתה המערערת בצירוף הפסול ו/או".

הנה עיקרי עמדת האקדמיה ללשון העברית  המובאת באתר האקדמיה:  לוכסן אינו סימן פיסוק; רצוי להימנע משימוש בקשר ו/או; ו"במקום שאין די באחת משתי המלים ו או "או" אפשר לנקוט ניסוח מפורש, כגון "מתכון לפשטידת כרובית או ברוקולי או שניהם".

לכתוב בשנה ראשונה בלי "מאי נפקא מינה?" – עו"ד מיכל אהרוני

האם ניתן ללמוד משפטים מבלי לכתוב כבר בשנה הראשונה "אליבא דידי" ו"יש ליתן טעם..."? מצד אחד (ויש שיאמרו מחד גיסא) לימוד העגה המשפטית והארמית הבסיסית מקנה לסטודנטים גאוות יחידה ותחושה שהם רוכשים את רזי המקצוע. מצד אחר הכתיבה בעגה מקצועית (ז'רגון) המעורבת בטעויות לשון ותחביר בסיסיות אינה מיטיבה בלשון המעטה עם הסטודנטים. המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן מקיים זו השנה השנייה שני קורסי חובה לכלל הסטודנטים בשנה הראשונה ובשנה השנייה ללימודיהם, ובהם מודגשת כתיבה בשפה משפטית פשוטה ("Plain Legal Language"). כמעט כל שיעור נפתח ב"פינת לשון" המוקדשת בעיקר לעקרונות לשון בסיסיים. בד בבד נלמדים גם עקרונות הכתיבה הפשוטה, בעיקר קיצור משפטים ושימוש מדוד מאוד בעגה משפטית ובמליצות. הסטודנטים לומדים לכתוב משפטים מלאים (שיש בהם נושא ונשוא), להתאים את חלקי המשפט זה לזה במין (זכר ונקבה) במספר (יחיד ורבים) וביידוע, להטיל נקודה בסוף משפט ואף להצמיד אותה למילה שלפניה. בעבודות שכותבים הסטודנטים 25 אחוזים מהציון ניתנים על ענייני לשון ועל הקפדה על כללים להגשה אסתטית.

כבר לאחר המחזור הראשון שבו נלמד הקורס בשנה א, דיווחו המתרגלים בקורסים האחרים על שיפור דרמטי ברמת הכתיבה וברמת ההגשה של העבודות בקורסים השונים שנלמדים בתואר. 

דוגמה לפישוט פסקה מתוך כתב טענות

נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"

ניתן לפשט מסמכים משפטיים ע"י יישום כמה כללי כתיבה פשוטים, על מנת שגם "בני תמותה" רגילים יבינו את הכתוב

ניסוח תמציתי של כתבי טענות ופסקי דין

נכתב ב- 1/10/2004 - פורסם ב"לשון ומשפט"

החל מהשנה הראשונה ללימודי המשפטים נתקלים הסטודנטים בכמויות אדירות של חומרי קריאה, הכוללים פסקי דין, בהיקף של אלפי עמודים. איש מהתלמידים אינו מתפלא על כמות החומר, שכן בלימודים )ובבחינות כמובן( מעודדים אותנו להעלות

את כל הטיעונים הנוגעים לעניין – שוליים ככל שיהיו, ולנמקם בהרחבה, שכן אין לדעת מראש איזה טיעון יקבל בית המשפט.

ניסוח משפטי- עורך דין יוסף שטח

נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"

אין ספק שגם בישראל ראוי לשפר את הניסוח המשפטי של חוקים, חוזים, כתבי טענות, פסקי דין ומסמכים משפטיים אחרים. כך כותב עו"ד יוסף שטח, יו"ר הועדה לניסוח משפטי, סגן יו"ר ידידי האקדמיה ללשון העברית וחבר בועדת מינוח באקדמיה

ניסוח משפטי בהיר - האם זה אפשרי

נכתב ב- 1/10/2004- פורסם לראשונה ב"לשון ומשפט"

צורת הניסוח של עורכי דין נתפסת בעיני רבים כמסובכת, מיושנת וקשה להבנה. כתיבה בסגנון זה אינה אלגנטית ואינה מרשימה, ולמעשה מפחיתה מיוקרת המקצוע. לגישת המחברת, דווקא ניסוח מסמכים משפטיים בשפה בהירה וקריאה, יסייע ללקוחות ולחברה כולה. בכך גם "ניישר קו" עם המגמה העולמית לשימוש בשפה משפטית פשוטה ושווה לכל נפש

ביטוח תקני? אל תקני!

פורסם במגזין "עדיף"ב- 20/11/2014

הפוליסה התקנית מכתיבה כמעט את כל תכולת הביטוח, ומותירה מקום קטן מאד, אם בכלל, לגיוון מוצרים. הגיעה העת להיפרש מהמותר הארכאי והמסורבל בהגיעו לגיל 35.

מלחמות השיווק וקרבות המכירה- רב שיח

פורסם ב- 12/11/2014 ב"משווקים ביטוח" מבית "פוליסה"

שיווק מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכל מגזרי המשק, אולם בענף הביטוח המילה שיווק גורמת לפעילים בו לנוע באי נוחות. מי אמון על השיווק – החברה או הסוכן? כיצד משווקים מוצר שהלקוח מעדיף שלא להשתמש בו? כיצד יכול הסוכן לתת ערך אמיתי ללקוח? כיצד יכולה חברת הביטוח לשכנע את הלקוח כי המוצר שלה עדיף על זה של המתחרה?

שאלות כאלו ואחרות נשאלות חדשות לבקרים, ומענה – אין. ברב שיח שקיימו מערכות משווקים ביטוח ופוליסה, בהנחייתו של אליעוז רבין, מנכ"ל חברת דבר פשוט, שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בענף הביטוח, נדונו נושאים אלה ואחרים. ברב השיח השתתפו: סגנית נשיא לשכת סוכני הביטוח שוש כהן, מנהלת השיווק של שומרה שרונה לביא, סוכן הביטוח ומנכ"ל משותף בדורות אריה קלמנזון, סוכן הביטוח גיא בר (בריאות ישיר), מומחה השיווק יגאל באום ואריה לביא, עורך פוליסה.

הסוכן ודור ה-Y (או שמא דור ה"ווי-ווי-ווי")

נכתב ב- 23/10/2014 פורסם במגזין "ביטוח ופיננסים"

דור ה-Y הוא דור אחר. הוא חי את היום, ואינו חושב על ביטוח. כבר בקרוב הוא יהווה את מרבית אוכלוסיית המבוטחים הפוטנציאליים. האם ידע סוכן הביטוח להתמודדת איתו?

כותרת

נכתב ב- 19/10/2014

• האם סרגל ההתקדמות במחשב מצביע על ההתקדמות האמיתית בתהליך, או שכל תפקידו הוא "למשוך זמן"?
• האם הכפתור במעבר החציה שקורא לנו ללחוץ אם ברצוננו שהאור האדום יתחלף באור ירוק באמת עושה פעולה כלשהי, או שכל מטרתו לתת לנו תחושה טובה של השפעה, בעוד הרמזור הממוחשב אינו מושפע כלל?
• האם צליל ה"קליק" במצלמה הדיגיטלית שלנו מצביע על עשיה כלשהי, או שהוא נועד להרגיע אותנו (שאריות משנות שימוש בתריס מכני במצלמה)?

קצה הקרחון: איכות השרות בארגון

פורסם ב- 15/9/2014

הכל מנסים לנתח את הגורמים לכך שלמרות המאמצים המושקעים על-ידי החברות, רמת השירות הניתן על-ידן ללקוחות באמצעות נציגיהן, עדיין אינה מצליחה להתרומם. הסיבה אינה נעוצה- כפי שסבורים בטעות- באישיותם של הנציגים, אלא בתהליך. 

פוליסה בלטינית- תרגום בגוף הסרט

פורסם ב- 17/9/2014 ב"עדיף"

קריאה בתקנוני הפנסיה מזכירה קריאה בתנ"ך בלטינית. האם ממסד הביטוח מתנגד לפוליסות בעברית פשוטה כמו שהכנסיה בשעתה התנגדה לתרגום התנ"ך לשפה מובנת?

העתיד של עולם הביטוח- זה פשוט

נכתב ב- 5/8/2014

התכנון מביא את העתיד להווה במטרה שתוכל להגיב לו
Planning is - bringing the future to the present so that you can do something about it

רדיו אורנים- ראיון עם אליעוז רבין

נכתב ב- 24/6/2014

מהו הפישוט הניהולי? מה זה יכול לעשות עבורך?

בין הפטיש לסדן- הסוכן והלקוח

פורסם ב"פוליסה" ב- 6/7/2014

הפעם- על עבודתו הקשה של סוכן הביטוח, הנתון בין הפטיש לסדן: מערכת היחסים עם הלקוח היתה אמורה להביא ברכה לשני הצדדים. היא לא תמיד כזו

בין הפטיש לסדן- הסוכן וחברת הביטוח

פורסם ב"פוליסה" ב- 2/7/2014

הפעם- על עבודתו הקשה של סוכן הביטוח, הנתון בין הפטיש לסדן: מערכת היחסים הסבוכה בינו לבין חברות הביטוח איתן הוא עובד

בין הפטיש לסדן- הסוכן והאדמיניסטרציה

פורסם ב"פוליסה" ב- 19/6/2014

הפעם- על עבודתו הקשה של סוכן הביטוח, הנתון בין הפטיש לסדן: בין הצורך למכור  לבין ההכרח לעסוק באדמיניסטרציה

6 שנים לדבּר פשוט

נכתב ב- 24/5/2014

לפני 6 שנים החלטנו להביא לארץ את בשורת הפישוט הניהולי.(Administrative Simplification) ההתחלה היתה קשה, אבל מבטיחה. ההמשך- מבטיח עוד יותר. ישראל מסתגלת לבשורה.

כתבת "רשת"- נחיצות הפישוט הניהולי

נכתב ב- 21/4/2014

כתבתה של  דניאלה ירון-צולר עבור "רשת" על חשיבות הפישוט הניהולי לציבור הלקוחות, וגם לחברות המספקות לו שרותים

סקר עמדות - אפריל 2014

נכתב ב- 57/4/2014

תוצאות סקר לברור עמדות והכרות עם שרות "דבּר פשוט". המסקנות העיקריות שלנו:
- מי שנחשף לרעיון ולשרות עצמו שבע רצון
- מי שטרם נחשף מעוניין במידע אודות השרות והתועלת שהוא יכול להביא
- מאמצי השיווק שלנו אינם מספיקים
תודה לכל המשתתפים

אל-קופונה

נכתב ב- 9/3/2014

במדינת אל קופונה חיים שני עמים זה לצד זה. האחד משלם הרבה ומקבל מעט. השני להפך. לראשון אין כרטיס מועדון.

אפשר גם אחרת

נכתב ב- 20/2/2014

הפישוט הניהולי בישראל תופס תאוצה. לשמחתנו יותר ויותר חברות רואות את התועלת שביצירת ממשק צרכני פשוט:

- חוסך כסף רב בתפעול

- מגביר את שביעות רצון הלקוח

בעולם זה כבר מובן מאליו. הנה כמה דוגמאות מעולם הבנקאות וכרטיסי האשראי בארה"ב:

למה לפחד?

נכתב ב- 5/2/2014

רעיון הפישוט הניהולי תופס תאוצה, אך עדיין מעורר חשש. מהו הפחד מפישוט? בדקנו. וגם: מה אמר על זה פרנקלין דילאנו רוזוולט?

חתלתול של נייר

נכתב ב- 13/1/2014

הפחתת כמות הנייר הנצרכת בארגונים רבים היא משימה חשובה. מדוע ארגונים מנסים הכל חוץ מאשר את הפתרון הפשוט: הפחתת כמות המלל?

תחרות בעזרת השם

נכתב ב- 15/6/2011

סוף סוף אישרה הכנסת חוק היוצר תחרות בין רבנויות שונת. מצורף מאמר שקרא לעשות זאת כבר ב2011

ביטוח רכב עד 4 קילו

פורסם ב"עדיף" ב- 4/11/2013

כלי רכב חדשים, מוזרים וקטנים ממלאים את רחובותינו.  הם מציבים אתגר אדיר למחוקק, והזדמנות נפלאה לעולם הביטוח. כרגע הממסד מפגר במרוץ מול הקידמה, והוא עומד חסר אונים לנוכח ההתפתחות המהירה של תחליפי הרכב. האם יהיה מי שיעמוד בפרץ, וימצא את הפתרונות המשפטיים, החוקיים והביטוחיים? האם יקום ענף ביטוח חדש- ביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 קילו?

מוקד שימור: על אורווה ועל סוסים

נכתב ב- 5/1/2012

הזמן הנכון למנוע גרושין הוא תקופת הנישואין. הזמן הנכון לשמר לקוח הוא כאשר מערת היחסים תקינה. מדוע לא להתעניין מדי פעם ברצונותיו של הלקוח, גם אם אין בזה רווח ישיר לחברה? מדוע לא לשאול אותו לדעתו על שרות כלשהו שהחברה מתעתדת לאמץ, ולהפוך אותו לשותף למעשה?

בין גילוי נאות- לפישוט ניהולי

נכתב ב- 1/10/2013

גילוי  נאות הוא טוב לצרכן? לא כאשר מטביעים אותו בהררי ניירת. גילוי נאות בלי פישוט הטקסט וקיצורו הוא ברכה לבטלה

אמרתי לכם!

נכתב ב- 30/7/2012

שוב ושוב מתפרסמות הוכחות כי מהירות אינה גורם חשוב בגרימת תאונות, וכי מצלמות מהירות לא רק שאינן תורמות להפחתת התעונות, אלא הן לעתים מגדילות את שכיחותן. מדוע מתעקשים "למכור" לנו את הטענה המגוחכת על מהירות ותאונות דרכים? מה זה אומר עלינו כצרכנים?

כמה פשוט להיות פשוט!

פורסם ב"עדיף" ב- 17/7/2013

יש לברך את המפקח על הביטוח אשר פרסם מסמך יסוד חשוב, המחייב את חברות הביטוח לפשט את הפוליסות. אלא שלדעתנו המסמך אינו מרחיק לכת די, ויש עוד דרך רבה לעשות.

"מת" על המשכנתא שלי!

פורסם ב"עדיף"- 13/6/2013

בשונה ממוצרי צריכה, המוצר הפיננסי אינו יוצר תגובות רגשיות בקרב ציבור הצרכנים |ניתן לשנות זאת באמצעות חמישה מהלכים פשוטים

פעמיים ביטוח בבקשה

פורסם ב"עדיף" ב- 5/6/2013

איזה יתרון יכול להיות למוצר פיננסי ממותג ופופולרי על פני מתחרהו האלמוני? שנים רבות עשו חברות הביטוח והסוכנים יד אחת על מנת להותיר את המוצר הביטוחי כמוצר "דחיפה", ולא כמוצר "משיכה".

לכתוב קצר, לכתוב פשוט

נכתב ב- 10/5/2013

רוצה שיבינו אותך? כתוב קצר. כתוב פשוט. איתן כרמי מסביר איך.

מוכרים ביטוח או קונים ביטוח?

פורסם ב"עדיף במאי 2013

האם ביטוח הוא מוצר "נמכר" או נקנה"? שנים רבות היה נוח לענף הביטוח להציגו ככזה שאין לו ביקוש אמייתי. אבל האם זו האמת?

היכן טעה אורוול?

פורסם בעדיף ב- 10/4/2013

ג'ורג' אורוול חזה עולם מסוכן וקשה, בו האח הגדול שולט. האם קיים סיכון? כנראה שכן. כפי שהוא קיים בשימוש באנרגיה אטומית, או בנהיגה ברכב ממונע. האם הברכה עולה על הסיכון- ללא ספק. אורוול הציב בפנינו אתגר. נראה שאנחנו עומדים בו היטב.

מכונה הכותבת פשוט

פורסם ב"עדיף" ב- 24/4/2013

עקב חשיבותו ההולכת וגוברת של הפישוט הניהולי, גוברים המאמצים לפתח יכולות ניסוח טקסט פשוט באופן אוטומטי.

סלחו לי בבקשה. אני לא מבין

נכתב ב- 5/1/2012

חוסר היכולת להבין את העגה המוזרה, המקצועית לכאורה, בה מדברים עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים הביאה אותי לחשוב שכדאי לעשות משהו בעניין. הקמתי את "דבּר פשוט".

חרב הלשון המתהפכת

פורסם ב"עדיף" ב- 20/3/2013

לזוטות משמעות רבה, בעיקר כאשר הן יוצרות אי הבנות שמובילות למשברים, לאבדן כסף ולקוחות. תשומת לב אליהן יכולה לשפר את המגע עם הלקוח.

עשה זאת בקצרה

פורסם ב"עדיף" 10/3/2013

אוטוסטרדת המידע מספקת מידע רב ומגוון שיתרונו בתמציתיותו. רשות ניירות ערך למשל, הכריזה על שנת קיצור הדו"חות, המבשרת כי הגיע גם זמנן של התעשיות פיננסיות להעביר מידע קצר ותמציתי.

 הכי חכמים שיש? או שמא יורים לעצמנו ברגלים?

נכתב ב- 5/1/2013

כמי שעוסק בנדל"ן, אני נחשף מדי יום לשיטה, לעיוותים הנוצרים, לחוסר היעילות, לחוסר הוודאות המקשה על קטר הנדל"ן לנוע על הפסים. אין כל ספק שתנועה רציפה וודאית על פסי הנדל"ן, יכולה כשלעצמה לסייע בצמיחת המשק, בהורדת מחירי הדירות בישראל ולהקל על התפתחות שוק משוכלל ואמיתי עם וודאות ויציבות לטווח ארוך.

חוברת ההנחיות להנגשה לשונית

נכתב ב- 2012

הנגשה לשונית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית היא חלק מעולם הפישוט, והיא מביאה לידי ביטוי את זכותם של נכים בעלי מוגבלות שכלית להבין את הזכויות המגיעות להם. חוברת ההנחיות  נכתבה על ידי צוות מומחים, ונערכה ע"י דר' סיגל עוזיאל-קרל, מיכל טנא-רינדה ודר' שירה ילון-חיימוביץ'

עבודת צוות סינרגטית

נכתב 2012

טקסט

תאום צפיות ככלי ניהולי

נכתב ב- 2012

פעמים רבות אנו משתמשים במונח "תיאום ציפיות". בין מנהל לעובד, בין
העובד למנהל, בין בני זוג, שוכר למשכיר ועוד דוגמאות להכביר. אך מהו תיאום ציפיות
אמיתי ואפקטיבי?

הרהורים על החינוך הפיננסי

פורסם ב"עדיף" ב- 24/1/2013

טקס

מהו תפקידו של חינוך פנסיוני, כמו של כל צורת חינוך, אם לא לסייע לאדם להשתחרר מן התלות ב"ידענים" ומומחים? ומהי המשימה האמיתית ביחס ליצרני המוצרים הפיננסיים אם לא לעשות אותם פשוטים וזמינים לכל?

ט

Singularity- המדע החדש

פורסם ב"עדיף" - 10/1/2013

Singularity  הוא תחום מדעי חדש, ואשר ישראל מהווה מרכזו העולמי. למדע זה צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על כל תחום בחיינו, וגם על תחום הביטוח. לא מוקדם מדי להתחיל להרהר בכך!

דם חדש- וכסאות מוזיקאליים

פורסם ב"עדיף" ב- 25/12/2012
בסופו של כל סבב מינויים המתבצע בחברות הביטוח  לא קורה למעשה דבר. המוצרים נותרים דומים, שיטות הנהול אחידות, רמת השרות שווה פחות או יותר. יכולת ההשרדות וההסתגלות של צוותי-הנהלה אלה נותרת אף היא דומה להפליא. כל מנהל מביא איתו את הידע וההרגלים שספג בענף, והתרומה שלו לשבירת פרדיגמות, או ליציאה מחוץ לקופסה (תבחרו אתם את הבטוי המתאים) שולית. אתה מקבל שוב ושוב את אותם אנשים עם אותן התנהגויות. שום טובה לא צומחת ללקוח.

שרות? מה זה הדבר הזה?

הכל שואפים ל"שרות איכותי", אבל בדרך שוכחים להגדיר מהו "שרות"...

excuse me- I don't understand

נכתב ב- 5/1/2012

I have spent 25 happy years managing companies
from industries such as insurance, telecommunications, and consumer goods. I
guided people, confronted complex business processes, and led streamlining
programmes. I dealt with insurance agents, lawyers, accountants, and board
members while thinking that I must have a severe impediment. I didn’t
understand what on earth they were talking about!

תהיו כחלונים

פורסם ב"עדיף" - 15/11/2012

פחות בקרה- יותר איכות

פורסם ב"עדיף", ב- 5/11/2012

מהו תפקידה של חברת הביטוח?

איך כותבים?

נכתב ב- 17/9/2012

דיוויד אוגלבי (1911-1999) נחשב "אבי הפרסום" העולמי. "מדריך מכירות" אשר כתב בהיותו איש מכירות זוטר, הוגדר על ידי  העורכים של מגזין "Fortune" שלושים שנה מאוחר כמדריך המכירות הטוב ביותר שנכתב אי פעם.

פורמט חדש: "השרדות תקשורת"

נכתב ב- 5/1/2012

התקשורת בישראל נמצאת במשבר. היא מנסה לשכנע אותנו שבלעדי- ובלי התכניות הקלוקלות שהיא מייצרת- תיפגע הדמוקרטיה הישראלי. למעשה זהו מאבק כלכלי מלוכלך על הישרדות בעלי המניות

דילמת שליט בעולם הניהול

פורסם ב"מאקו" ב- 23/6/2009

גלעד שליט יושב בכלא כבר שלוש שנים בשל הדרך הכושלת בה ניהלה ממשלת ישראל את המשא ומתן לשחרורו. אליעוז רבין סבור כי ברגע בו הודיעה הממשלה על נכונותה "לוותר וויתורים מכאיבים" תמורת שחרור גלעד, היא גזרה את גורלו

חינוך- צריך להחליף את העם

נכתב ב- 30/8/2009

משהו קרה לנוסטלגיה בשנים האחרונות. אנשים מתגעגעים לכל מיני דברים בעבר שלא היו ולא נבראו. הזכרון הקולקטיבי מידרדר (כנראה אנחנו מזדקנים...) וצובע את העבר בצבעים ורודים, חיוביים ומתוקים. והמורים- הם תריכים להבין שם משרתים את התלמידים, ולא להיפך!

תקווה לשנה החדשה

פורסם במגזין "עדיף" 12/9/2012 ערב ראש השנה
ניתן לכתוב את הנדרש למוצרי ביטוח בעמוד אחד או פחות, באותיות קריאות וברורות ובהדגשת מה שחשוב.מדוע שוק הביטוח לא אימץ אפשרות זו, וממשיך לדבוק במסמכים הקיימים?

הוא שבע רצון? או לא שבע רצון?

נכתב ב- 28/8/2012

מחקרים זיהו כי אין קשר ישיר בין שביעות רצון לחוסר שביעות רצון. שאלו כל חייל בטירונות- "איך בצבא? " ותקבלו שורה ארוכה של תלונות "אנחנו קמים בארבע בבוקר, סופגים צעקות מהמפקד, אוכלים אוכל איום ונורא..." ואם תשאלו "ומה עוד?" סביר להניח שתקבלו שורה של שבחים "יש לנו שם חבר'ה מדהימים, והמפקד שלי קשוח אבל אדם כל כך ערכי...". שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון חיים יחד לגמרי בשלום. דוגמאות למקרים דומים נוכל לראות בכל נושא כמעט- בזוגיות בעלי גם תומך בי וגם משגע אותי, הילדים מעניקים כל כך הרבה אהבה אבל גם עושים כל כך הרבה בלאגן וכן, גם בעבודה יש את הגורמים שמיצרים אצלי שביעות רצון ויש את אלו שמיצרים חוסר שביעות רצון והם לא סותרים האחד את השני.

על נתינה והדדיות

נכתב ב- 28/8/2012

כמנהלים, בתהליך גיוס העובדים וגם במהלך העבודה השוטפת אנו נוהגים לשאול, מה אני אקבל מהעובד שלי-

• מה התועלת שיביא לי ולארגון?
• עד כמה הוא יתאמץ עבורי ועבור הארגון?
• עד כמה אכפתי הוא יהיה?
• עד כמה אמין הוא יהיה?

כל השאלות הללו נכונות ומובנות, יחד עם זאת, השאלה הנכונה יותר, גם במובן הארגוני והעסקי הוא- מה אתם תתנו לעובד שלכם?

תחושת אוטונומיה בעבודה

נכתב ב- 28/8/2012

מודל עבודה שישלב את הגורמים החיצוניים והפנימיים, כך שהפנימיים יסופקו על ידי העשרת תפקידים והעבודה תעשה מעניינת וגורמים חיצוניים כמו שכר גבוה יותר, יהיה האפקטיבי ביותר להנעת עובדים

ניהול ע"פ יעדים- לא מה שחשבת

נכתב ב- 28/8/2012

בשגרת העבודה נוהגים עובדים ומנהלים להגדיר לעצמם
ולאחרים מטרות. מה הופך את הצבת המטרות לפעולה אפקטיבית?

"משל הבור" (מתוך "הספר")

פורסם בעלון מדנס מרץ 2013
"מסורת" בארגון היא עניין מסוכן. היא מקבעת "בורות" שאין בהם צורך ומשמרת את  קיומם. מרגע שיש סביר הברור "תעשייה", ברור שהבור לא יתוקן עוד!

מצלמות המהירות, המטבע והפנס

נכתב ב- 1/9/2011

בעולם התפרסמו מחקרים המראים כי מצלצ=מות מהירות, לא די שאינן תורמות דבר להפחתת התאונות, אלא שבמקומות לא מעטים אף עלה מספר תאונות הדרכים באזורים בהם הוצבו מצלמות המהירות. מדוע אם כן מתעקשת הממשלה להמשיך ולהוסיף עוד ועוד מצלמות?

מסובך זה משובח

נכתב ב- 5/1/2012

בעולם הנאור מתפשטת כיום מגמה מעניינת, החודרת אט-אט גם לישראל. היא מכונה Administrative  Simplification (פישוט ניהולי), והיא עושה שמות בבירוקרטיות, בהררי הנייר המלווים כל פעולת שרות, וברווחי העתק שמפיקים גורמים שונים שנהנים מאדמיניסטרציה מנופחת.

כר מצווה- מצווה

נכתב ב- 5/1/2012

כאשר הצבעתי לפני שנים אחדות  על כך שעמלה לא רק שאינה מעודדת תפוקות, אלא היא מעכבת ומקטינה את היקף המכירות של הארגון עורר הגלוי גל תגובות, בחלקן - ספקניות וכועסות. כיצד יכול להיות, זעמו המגיבים, שפרה מקודשת כזו –עמלה שווה עידוד המכירות- נרמסת ונשחטת? כאשר הרחקתי עוד והצבעתי על כך שאין לקבוע יעדי מכירה כמותיים לאנשי המכירות, רעדו אמות הספים.

למרבה השמחה אט אט חודרת ההכרה אצל מנהלים שונים בעוולות העמלה ובמגבלת היעדים.

אפשר לשלם שכר הוגן, עובד-עובד לפי ערכו. אפשר להסביר לכל עובד מה עליו לבצע ("תשומות") ולא מה יהיו התוצרים לארגון ("תפוקות"), להתבונן בפעילותו ולמדוד אותה, ומדי פעם, עת יעלה הרצון מלפני הממונה עליו – לתת לו , לאות הערכה, בונוס נאה, או כל תגמול נוסף אחר.

זה הרבה יותר פשוט. אולי בגלל זה לא משתמשים בזה.

למכור דרך הראש ולא דרך הרגליים

פורסם ב- 20/9/2014

מכירה היא תהליך, ומי שאמור לתכנן אותו בארגון הוא המנהל. עלינו לתכנן את התשומות המושקעות בה, ולא רק להתבשם מן התפוקות...

קיטורים- מנוע צמיחה

נכתב ב- 5/1/2012

מדוע הישראלי מקטר? מדוע הוא אוהב לטעון שהוא גרוע ממה שהוא במציאות? האם זהו מנגנון הגנה, המונע ממנו אכזבה? האם זהו אופי פסימי הרואה בכל דבר את השלילי? ואולי זהו הכח המניע, מנוע הצמיחה הדוחף אותנו קשימה?

בואו נמשיך לקטר.

על נחיצותו של הלא-נחוץ

נכתב ב- 5/1/2012

לפני שנים רבות, כאשר עוד נהגנו לפתח פילם כדי לראות תמונות, המציאה משפחת פראג' את "פוטו פראג'": פיתוח תמונות תוך שעה (היום זה באמת נראה אנכרוניסטי). אבל מה הרבותא? שאלו רבים: הרי את 20 התמונות הראשונות צילמנו בטיול לגולן, לפני שלושה חדשים. עוד 10 צילמנו בביקור אצל הדודה, לפני שבוע, ואת היתר אתמול במסיבה. אז למה כל כך דחוף לפתח תוך שעה? זה מיותר. כמובן שפוטו פראג' היה להיט היסטרי.

כאשר הומצאה הטלוויזיה שאלו רבים: מדוע חשוב לראות את הקריין? הרי אנחנו שומעים אותו.
חפשו את ההמצאות הבלתי נחוצות. הן יוכחו כנחוצות לנו ביותר.

על חשיבותו של המו"פ

נכתב ב- 5/1/2012

ארגונים שאינם משקיעים במו"פ לא ישרדו. מי שאינו רץ מהר קדימה, משתרך מאחור. ארגון שאינו  מזהה במהירות את בעיותיו, ומקדיש לפתרונן את הזמן הנדרש לא יצליח להתקיים בעולם שבו השינוי המהיר הוא שם המשחק.

הדינוזאור האיטי, שראשו מרוחק מרגליו עד מאד, עד כי אינו חש עוד  כי בעודו מלחך את עלי העץ הרעננים שמעל, רגליו שוקעות עוד ועוד בבוץ שמתחת, וסופו קרב. גם ארגון עסקי מסגל לעצמו פעמים רבות מנהגי דינוזאור. הוא מצמח שכבות הנהלה והירארכיות, מסרבל תהליכי עבודה, ומרחיק את הראש מהרגליים, או את ההנהלה מהשטח.

יש אם כן, להשקיע  כמה שניתן במו"פ.

ובאמרי "מו"פ", אני מתכוון כמובן ל "מהר ופשוט".

נכון לצרכן בפעם הראשונה

נכתב ב- 5/1/2012

כל מומחי האיכות מסכימים כי הגדרתה של "איכות" היא "נכון ללקוח בפעם הראשונה". הגדרה זו הובילה את התאוששות תעשייתה של יפן שלאחר מלחמת העולם השניה, והביאה לאנושות השגים מופלאים ורמת ביצוע שלא נודע כמוה עד אז.

הרעיון שמאחורי הגדרת איכות זו: אם תעשה את זה היטב בפעם הראשונה, לשביעות רצונו של הלקוח, תחסוך הרבה. זמן, כסף, עצבים. מתברר שלעשות דברים היטב נדרש אותו מאמץ הנדרש לעשותם רע. זה רק עולה הרבה פחות. זה מאפשר לבצע כל תהליך הרבה יותר מהר, ומהירות- יגידו לכם כל מומחי בקרת האיכות- מביאה כשלעצמה לשיפור באיכות (בדיוק ההיפך ממה שאמי ז"ל ניסתה ללמד אותי).

נינט, או: מי יצא קרח?

נכתב ב- 5/1/2012

פרסומות המתבססות על כוכב ("פרזנטור") אנושי מתקיימות שנים רבות. המפורסם שבהם הוא אולי מייקל ג'ורדן, שדמותו וביצועיו זוהו עם חברת נייקי משך זמן רב. יאיר לפיד ומודי בר-און מככבים במסעות הפרסום של בנקים. דוגמניות מפורסמות מציגות בגדים, משקפי שמש, תכשירי איפור, שמפו.

מנהלי השיווק של החברות המפרסמות חשים שהם "הולכים על בטוח": דמות נערצת אמורה לגרום לקהל היעד הזדהות, אהדה למוצר, ובעיקר –רצון של הקונה להכניס את ידו לכיסו ולרכוש את מה שיגרום לו להתחבר באיזה אופן שהוא להוויתו של הכוכב. מעין אבק - כוכבים לרגע, המושג באמצעות שמוש בכרטיס האשראי של החולם אל מול מושא חלומו.

אבל האם זוהי באמת "הליכה על בטוח"?

ניהול- והאנכרוניזם המתגלגל (מתוך "הספר")

נכתב ב- 5/1/2012

בכל עולם הניהול אנו נתקלים חדשות לבקרים בתהליכי עבודה "מקודשים" כביכול, אשר כל סיבת קיומם והתקיימותם הינה- קיומם. הקושי להתנתק מכבלי העבר נקרא האנכרוניזם המתגלגל. זוהי התופעה המשעבדת אותנו להרגלי עבר, לעתים אף ללא יכולת לזהותם ככאלה. האנכרוניזם המתגלגל נולד אי פעם, לעתים מסיבות מוצדקות, ומאז הוא חי מבלי שמישהו זוכר עוד את סבת קיימו, ומכאן- את הצורך לבטלו.

להסיר את המסתורין

נכתב ב- 5/1/2012

חוזי התקשרות המכבדים עצמם כוללים לפחות 30 עמודים, ובהם מונחים המובנים לאצטגנינים ובעלי חכמת הנסתר בלבד: "הואיל ו...", "לחלופי חלופין", "עובר ליום", "למעט", "לרבות", "להוציא". סעיפים, וסעיפים קטנים, וסעיפי סעיפים ותת-סעיפים יהיו פזורים בכל מקום, על מנת שחוזה כזה ייחשב בעל ערך. גם טפסים המוגשים למבקש השרות יהיו מובנים כמה שפחות, מורכבים כמה שיותר, ובהירים כליל חורף.

לפתוח חשבון בנק אורך שעות, ולרכוש פוליסה- מעשה הנפלא כמעט מבינת אנוש.

טהאם זה מצב טבעי? האם זה הכרחי?

לאן פני הסוכן?

נכתב ב- 5/1/2012

כולנו עסקנו באחרונה בנושא עמלות הבנקים. אלו עמלות שרות מוצדקות, גם אם ניתן להתווכח על גובהן. מתי יעסוק הציבור בסוגיית עמלות השרות של סוכן הביטוח?
על הסוכן בעת כזו לעשות אחת מהשתיים:

1. להפסיק לתת שרות – ולהסתפק בתפקידו כאיש מכירות מיומן של חברת ביטוח, או סוכנות על.
2. לגבות תשלום בגין השרותים שהוא מעניק, על פי מחירון הגון וידוע מראש.

כל לקוח רע- מועדף

נכתב ב- 5/1/2012

טקס

חברות נוהגות להעדיף את הלקוח הרע, זה הממעט לצרוך והמרבה להעיק עליהם. המתלונן, חסר הנאמנות, מי שסל הקניות שלו קטן במיוחד- הם אלו הזוכים למלוא תשומת הלב של החברות, ולסממני העדיפות המבוקשים כל כך.

נשמע משונה? אולי, אבל זו המציאות.

הרגולטור והצרכן: זמן להתבגר

נכתב ב- 5/1/2012

הרגולטור בישראל סבור שאנחנו טעוני טיפוח, שאיננו יכולים לדאוג לעצמנו, ושאנו תלויים בחוכמתו. הגיע הזמן שיתבגר ויעשה את עבודתו

ביטוח: הענף, העצים והיער

נכתב ב- 5/1/2012

לאחר שנים של הכחשה, מוצא את עצמו ענף הביטוח יותר ויותר משרת ישירות את קהל לקוחותיו. התפיסה לפיה כל השירות ייעשה על ידי סוכן הביטוח קרסה לא משום שסוכני הביטוח אינם רוצים, אלא משום שהלקוח מגלה עצמאות רבה בפעולותיו. אם הענף לא יפננים שבפניו עומד לקוח חדש- הוא ישאר מאחור!

העמלה- אויב המכירות (מתוך "הספר")

נכתב ב- 5/1/2012

בניגוד למה שאתם אולי חושבים (אבל בהחלט כפי שמראים כל המחקרים בשנים האחרונות) תשלום עמלה לאנשי מכירות מקטינה את המוטיבציה שלהם, ואת תפוקתם. אם אתה רוצה תוצאות "מעל ומעבר",אל תשלם עמלות, ואל תציב יעדים

הנה טיפ: אל תשלמו טיפים!

נכתב ב- 5/1/2012

אם אתה מאמין שהמעסיק אחראי לשלם לעובדיו שכר הוגן, אם אתה  עצמך מעסיק ואינך מוכן שלקוחותיך ישלמו לעובדיך עבור עבודתם- אל תשלם טיפ למלצר! אם אתה דואג למלצר: אל תשלם לו טיפ!

המחאה החברתית: גרסת הקונספירציה

נכתב ב- 5/1/2012

רבים יוצאים נשכרים מן המחאה החברתית: טייקוני הנדל"ן (אשר יתבקשו לבנות דיור ציבורי), המסעדות ברחוב רוטשילד, ובעיקר יצרני האוהלים. אולי הם-הם שיזמו אותה?

סיכומה של שנה משעממת

נכתב ב- 5/1/2012

הבטלה, כבר נאמר, היא אם כל חטא. איכות החיים הטובה אליה התרגלו אזרחי ישראל היא אם המחאה החברתית

כמה למוקד הטלפוני ולצ'ארלס דיקנס?ותרת

נכתב ב- 5/1/2012

וקדים טלפונים רבים מזכירים כוורת הומה, או בית חרושת מימי צ'רלי צ'פלין, או מתפרה ניו יורקית של תחילת המאה הקודמת. אמנם התפאורה שופרה, הריהוט השתבח, ואף מיזוג האוויר פועל בנדיבות. ובכל זאת אווירת הדחיסות, ובעיקר היחס הבסיסי של המעבידים הרואים בעובדי המוקד ("מוקדנים", "נציגים"- בכל פעם משנים את שמם על מנת לנסות ולשפר את התדמית...) מוצר מתכלה, קבלני ביצוע שיש לתגמלם רק אם הם "מביאים את הסחורה", ואם לאו- הביתה! לא השתנה בעיקרו.

הרכבת התקציב הממשלתי: איך לא לנהל תהליכים ארגוניים

נכתב ב- 5/1/2012

בימים אלה היינו עדים לתהליך חשוב מאין כמוהו, שהתבצע באופן כושל מאין כמוהו: הכנת התקציב על-ידי ממשלתנו החדשה. בימים האחרונים ניגחו רבים את מי שהובילו תהליך זה בהיבט הציבורי-פוליטי. אני מבקש לעסוק בהיבטיו הניהוליים.

שני פנים של כשל אחד: היעדר התכנון בניהול התהליך – והחיפזון הגדול שאפיין את ביצועו. כשהחיפזון חובר לתכנון לקוי, התוצאות הרות אסון, כפי שתוצאות התהליך הנדון אמנם נראות.

על שאלות שאינן נשאלות בסקרים – ועל דברים שאינם נאמרים בפרסום

נכתב ב- 5/1/2012

תוצאות הסקר תלוי לרוב באיכות השאלות הנשאלות. אם רוצים לדעת את האמת- כדאי לדעת מה הן השאלות הנכונות שיש לשאול בסקר שביעות הרצון

בשבחי הבלתי ראלי

נכתב ב- 5/1/2012

מערכת חינוך שלימה, פורמלית ולא פורמלית, ורוב רובה של התקשורת מגנים בכל הזדמנות את חוסר התכנון הישראלי, את האילתור ואת החפיף. מי שיוצא כנגד העדר התכנון המאפיין לכאורה את  תהליך העבודה הישראלי המקובל, נשמע מתוחכם, נבון, שקול. הוא ממוצב מיד כמבקר נאור, הבז לישראלי הפרימיטיבי, שאינו יודע מה הוא עושה.

אבל היזם הישראלי, חניך אסכולת  ה"סמוך", הוא הטוב בעולם!

בין פסטיבל הבורסה לפסטיבל עכו

נכתב ב- 5/1/2012

קו מחבר קשה עובר בין שתי הטראומות שחווה האזרח הישראלי בשבועיים האחרונים. האחד התרחש בעולם הכלכלי פיננסי, והשני בעולם האזרחי-תרבותי, ובשניהם נאלצו מנהיגים להתנער ולקבל החלטות כואבות, על מנת להתוות דרך ודוגמה לקהליהם.

הפרדוקס של השרות

נכתב ב- 5/1/2012

• מדוע נהגים חוצים באור אדום?
• מהי הסיבה העיקרית לקיומם של צ'קים חוזרים?
• מדוע הלקוחות מתוסכלים פעמים כה רבות מרמת השרות שהם מקבלים?

• בכל פעם שנדרשתי לרמת השרות של עובדי, העביר אלי מנהל משאבי האנוש שורה של הצעות לשיפור. ההצעות עסקו בהחדרת תרבות שרות, מענה טלפוני אדיב, הגברת החיוך, שפור הנימוסים ותפיסת השרות של העובדים. רעיונות יפים.

  קיימת רק בעיה קטנה אחת: אין לרעיונות אלו  כמעט שום קשר לשיפור השרות הניתן ללקוח!

בידול לקוחות ככלי לשיפור הרווחיות בתקופת האטה (ובכלל…)

נכתב ב- 5/1/2012

בתקופת האטה, אף יותר מאשר בימים כתקנם, חשוב לעשות את הדברים הנכונים, באופן הנכון.

הדבר הנכון הראשון לעשותו בתקופת האטה, הוא להתייעל ולקצץ בהוצאות.

הדרך הנכונה לעשות זאת היא קיצוץ בהוצאות במקומות שבהם לא תהיה פגיעה בלקוחות "הטובים," הקיימים, שתביא בעקבותיה גם פגיעה בהכנסות.

בדרך למדליית זהב

נכתב ב- 5/1/2012

ההשוואה בין המאמץ הספורטיבי לבין המאמץ הניהולי אינה מופרכת. מנהלים רבים אימצו מושגים מעולם הספורט אל תוך תרבות הניהול שלהם, וספורטאי-על עשו כסף טוב בכתיבת ספרי ניהול. "טניס ופסיכולוגיה" של ד"ר דוד רודי, ו"הצוות המנצח" של פט ריילי הן שתי דוגמות מני רבות.

אין ספק, לנו כמנהלים, יכול הספורט להוות מקור השראה רב ערך להבאת עובדינו ואנשי המכירות שלנו להישגים "מעל ומעבר". השימוש בסמים ממריצים אינו אחד מן הדברים שכדאי לנו לאמץ, אבל רעיונות אחרים- ודאי וודאי.

כותרת

נכתב ב- 5/1/2012

קידוש תפיסות עבר ("אנכרוניזם מתגלגל") הוא תופעה ידועה בענפי ניהול רבים. לא ייפלא כי גם ענף הביטוח- ענף שמרני שמהפיכות בו מעטות – סובל מתופעה אוניברסלית זו, ומקדש עקרונות שחלף זמנם כאילו היו קודש הקודשים.

כותרת

נכתב ב- 5/1/2012

כל אדם בעולם הנאור הינו צרכן עיתונות. הוא צורך את התקשורת שהעיתונות מייצרת, וצורך את המוצרים עליהם ממליצה העיתונות. כאשר העיתונות ממליצה שלא לקנות קוטג', הוא אינו צורך קוטג'. כאשר העיתונות ממליצה לרכוש מניה מסוימת- הוא רץ ורוכש. גם את הפוליטיקה שלו צורך הקורא בעזרת העיתונות. הוא מגבש דעתו על מנהיגיו לא באמצעות השתקפותם במדיה.התברר שהעיתונות אינה מתארת את המציאות. במקרים רבים היא ממציאה אותה.

למה לא לדבר פשוט?- האקולוגיה של התקשורת

נכתב ב- 5/1/2012

ממשקי העבודה של חברות רבות  עם לקוחותיהם לוקים בשתי רעות חולות:

שמוש בשפה בלתי מובנת ללקוח המצוי.מספר בלתי סביר של תחנות עבודה, חתימות, ניירות ותהליכים. למה לא לדבר פשוט?

האמת ועונשה

נכתב ב- 5/1/2012

פרשיות הטיוח האחרונות בצה"ל העלו בדרך הטבע אל ראש הדיון הציבורי את שאלת מקומה של המוסריות ואמירת האמת כחלק מתכונותיו הנדרשות של המנהיג. גם בניהול ארגונים זו שאלה ראויה- וקשה לתשובה

רוצה להיות חבר של קבע

נכתב ב- 5/1/2012

צאו לרחובות ומחו. הפגינו נגד כוחם הבלתי מרוסן של קבוצות הרוכשים הגדולות. דירשו לדעת את גובה מרכיב הסבסוד שלהם, במחיר המוצר אותו קניתם. אתם משלמים מדי חודש מאות ואולי אלפי שקלים לטובת חגיגת הקניות של מועדוני הרכישה. כסף זה יכול היה לשמש אתכם לחינוך ילדיכם, לשיפור איכות החיים שלכם, או לפחות לרכישת אוהל איכותי יותר למאהל המחאה.

הכשלון הוא הנצחון החדש

נכתב ב- 5/1/2012

תמיד קל יותר לומר: אין פתרון צבאי לטרור, מאשר להלחם טרור ולנצח. גם בניהול קל יותר להסביר למה "אי אפשר", מאשר לעשות. אבל בשנים האחרונות השיטה הפכה לאידיאולוגיה : הכשלון הוא הנצחון החדש.

המהפיכה עוד לא כאן

נכתב ב- 5/1/2012

שינויים עוברים על ענף הביטוח, אבל כל עוד לא יותאמו המוצרים ללקוח המודרני, וכל עוד החברות אינן סבורות שיש להתחשב ברצונותיו ובצרכיו - המהפיכה עוד לא כאן

הפיברוק הקונסבטרוקטיבי

נכתב ב- 5/1/2012

האם היה לכם פעם רעיון נפלא, אותו הצגתם להנהלה שלכם? האם התבקשתם בתגובה על ידי ההנהלה להגיש אסמכתאות, ביבליוגרפיה וחקר מקרי עבר, כהוכחה לתקפותו של הרעיון שלכם? במלים אחרות, האם התבקשתם להביא הוכחות מן העבר, להצדקת רעיון עתידני?

הצורך להוכיח כל דבר על פי מובאות עבר הוא טרחני ושגוי. תרופה שפיתוחה מתבסס על מחקר מפוברק, יכולה בהחלט להציל חיי אדם. אם אינכם יכולים לגמול את מעסיקיכם מן הדרישה להביא אסמכתאות לכל רעיון שלכם, פברקו אותן.

ויקי-טראסט לכולם!

נכתב ב- 2009

לפי רעיון זה, ערכים ומידע המתפרסמים בוויקיפדיה, ואינם אמינים, יצבעו בצבע כתום עז, אשר ילך ויתבהר ככל שהערך יצבור תומכים לאמינותו. הנחת העבודה של מערכת אלגוריתמית זו היא שעין הציבור השוזפת את הכתוב בוויקיפדיה תדע גם להעריך אם המידע הוא נכון, וככל שירבו התומכים, וימעטו השוללים, המתקנים ומעירי ההערות, כן יתברר שהמידע אמין, וצבעו יתבהר ללבן בהתאם. השיטה החדשה נקראת WikiTrust.