הרגולטור והרצכן: זמן להתבגר

נכתב ב- 5/1/2012

מתוך מכתב שלא נכתב ולא נשלח לרגולטור, ממשלת ישראל:

"רגולטור יקר, תסתכל עלי בבקשה. אני כבר ילד גדול. אתה יכול לחדול להתייחס אלי בפטרוניות, כדרכך. אני הולך לצבא ועושה מילואים. אני הורה לילדים ומנהל אנשים. אני אדם שפוי בדעתו ובעל אינטליגנציה סבירה בהחלט. תן לי לעשות את השגיאות שלי".

פניה נרגשת זו עלתה בדעתי כאשר קראתי בימים אלה על שורה של הוראות והחלטות שהוציא הממונה על הביטוח, כדי לשמור על צבור המבוטחים מפני עצמו. הנחת העבודה של רגולטור בישראל היא כי הציבור מורכב מאנשים חסרי בינה, או לכל הפחות חסרי הבנה, שיש לשמור עליהם מפני רצונותיהם-הם, שמא ישגו.

כך למשל מתערב הרגולטור בתכניהן של פוליסות סיעוד, ואוסר על קיומן של פוליסות קבוצתיות בנושא זה. קודם לכן עסק הממונה רבות בשאלת עמלתם של סוכני הביטוח: גובהה או נמוכה? פרושה או חד פעמית?

הממונה על שוק ההון נוהג להכתיב את תכניהן של פוליסות ביטוח, על סעיפי סעיפיהן, בדרך כלל בשם "הגנת המבוטח". הוא מתיר כסוי אחד, ואוסר את משנהו. דורש ניסוחים משפטיים כאלה ואחרים, ובמקרים קיצוניים מכתיב את כל נוסח הפוליסה והיקף הכסוי שבה, כמו במקרים של פוליסת רכב ודירה, הנקראות "תקניות". פרוש התקניות היא העדר כל אפשרות לחברת ביטוח אחת להיות שונה מרעותה. חברה המעוניינת להיות יצירתית, להוסיף כסויים חדשים ולבטל ישנים- תדחה על ידי פקידי הרגולטור. חברה שתבקש לנסח את הפוליסה התקנית מחדש כך שתהיה מובנת, קצרה וקריאה- לא תקבל אישור לכך!

בימים אלה בהם מתגבשות המלצות להגברת כוחו של הממונה על ההגבלים כדי להגביר תחרות במשק, מוטב היה להתחיל "בחצר האחורית" של הממשלה, ולהנחות את הרגולטורים השונים לסייע בידי חברות המבקשות להתחרות זו בזו, לא להגבילן.

תפקידו העיקרי של רגולטור הוא לדאוג לאינטרס הציבור מבלי לשבש את מהלך העסקים הרגיל. עליו להיות "צופה מרחוק". אומרים על שופט במשחק הכדורגל שהצליח בתפקידו אם לא היה מורגש במשחק. אחרי הכל הצופים לא באו לראות אותו בפעולתו, אלא את השחקנים. כך גם על רגולטור להציב כללים ברורים ופשוטים הנוגעים ליציבות החברות, לשקיפותן, לאמינות מנהליהן. ימכרו חברות הביטוח איזה מוצר שהן רוצות, ולבד שנוסח הפוליסה יהיה קצר וברור, החברה תהיה אמינה כלפי הלקוח ושיהיה בידה די כסף כדי לעמוד בכל התחייבויותיה. זה הכל.

אין שום צורך להכתיב לי כלקוח כמה עמלה לשלם לסוכן. די בכך שתהיה חובה לגלות את העמלה בבהירות, ואני אשפוט. אין שום צורך להכתיב את היקף הכסוי הסיעודי, אלא די בכך שהממונה יקפיד על רזרוות מתאימות שישמרו בקופה הנכונה כדי שתגמולי הביטוח ישולמו בבוא העת. אין שום צורך לאכוף נוסח פוליסה מסורבל ועתיק, או היקף כסויים מוכתב מראש ללקוח שאינו רוצה בהם. די בכך שהלקוח ידע בברור איזה כסוי נכלל בפוליסה שקנה, ואיזה לאו.

פתיחת המשק לתחרות דורשת מן הרגולטורים "לקחת צעד אחד אחורה". פחות מעורבות. פחות ירידה לפרטים דווקניים. פחות פטרוניות, יותר כללים ברורים. אתם תדאגו שהמסמך יהיה מובן, ואני אבין. ובעיקר- אל תכפו עלי לקבל מוצר שאתם מכתיבים. הניחו לי לעשות את חשבונותי בעצמי. אני כבר ילד גדול.