קיטורים- מנוע צמיחה

נכתב ב- 5/1/2012

לצרכן ישראלי המצוי דעה ברורה על הצרכן ישראלי המצוי, והוא אוהב להשמיע אותה בכל הזדמנות. הצרכן הישראלי, כך גורס הצרכן הישראלי, תחמן. גנב. מעגל פינות. מקובע. מחפש קומבינות. בשתי מלים- לא הגון.

כל אימת שמגיע הנה רעיון שיווקי חדש מחו"ל, צופה לו הצרכן הישראלי כשלון מהסיבה הברורה: כאן לא אמריקה! כאן לא אנגליה! כאן זה לא ילך. בכל פעם שמגיע ארצה רעיון חדש, המושתת על יכולתו של הצרכן הישראלי להבין, להפנים ולקבל, הדעה הכללית היא שהרעיון יכשל: הישראלי לא יסתגל, לא יבין ולא יפנים.  הקיטור הקבוע של הצרכן הישראלי  על הצרכן הישראלי הוא אבן יסוד בשיח שלנו.

העובדות כמובן שונות לחלוטין. כל מחקר צרכני שראיתי ממקם את הישראלי במקום מצוין בסולם איכות הצריכה וביכולת ההסתגלות להרגלים חדשים, מוצרים חדשים, סדרים חדשים. אם בכלל, הצרכן הישראלי מצטיין בפיקחות, מהירות הסתגלות ותבונה רבים משל חבריו בעולם הרחב, לרבות ארה"ב ואירופה. חדירתם של מוצרים ושרותים חדשים לישראל היא תמיד מן המהירות בעולם, וכושר הלמידה שלנו- מדהים.

חדירת הכספומטים לישראל אין לה כמעט אח ורע בעולם. צמיחתם של השרותים המקוונים מן הגבוהות בעולם. השימוש באמצעים דיגיטליים מאינטרנט, מחשבים וטלפונים סלולאריים הוא מושכל ומתקדם מרב מדינות העולם. אבל לא רק במדדים כמותיים אין לנו ממה להתבייש. גם במדדי איכות נמצא הצרכן הישראלי במקום טוב מאד.

בעת הקמת מערך ביטוח החיים של "ביטוח ישיר" נבאו לנו רבים "פשיטת רגל" בגלל שקרים והסתרת מידע הצפויים להתבצע בעת החיתום. על סמך נסיונן של חברות ביטוח קבעו רבים כי "המבוטח הישראלי לא יהסס לשקר כדי לקבל תנאים טובים בבטוח חיים, גם אם יצטרך להסתיר בשל כך מידע". אבל המציאות היתה הפוכה. התברר שהלקוח הישראלי ישר והגון, למעשה ישר והגון הרבה יותר מחבריו בעולם, וכאשר הוא מתבקש לענות לשאלות ללא עזרתם של "מאכערים" מתווכים - ישירות למוקד הטלפון של החברה- הוא אומר את האמת, ואף מפרט הרבה מעבר לנדרש.

גם אחוז הגנבות מחנויות, אי תשלום במסעדות, או דרישות סרק מנותני שרותים אינם גבוהים בישראל מבכל מקום אחר. אפילו מצב תאונות הדרכים שאנו אוהבים לבכות ולייחס ל"התנהגות חסרת התרבות של הנהג הישראלי", טוב לאין שיעור ממה שאנחנו מיחסים לעצמנו.

שאל כל חבר הטוען שהצרכן הישראלי לא הגון "האם אתה הגון?". התשובה היא –כן. "האם אתה נוהג לרמות?"- לא. "האם חברים שלך משקרים ומרמים?" רב הסכוי שגם כאן התשובה שלילית.

מדוע הישראלי מקטר? מדוע הוא אוהב לטעון שהוא גרוע ממה שהוא במציאות?

לפני שנים אחדות התארחתי בביתו של חבר, יחד עם קבוצה של מובילי דעת קהל צעירים אמריקאיים שהגיעו בחסות "הליגה למניעת השמצה". הללו- אוהדי ישראל בבסיסם- ביקשו לבלות ערב בבית ישראלי טיפוסי, על מנת לתהות על קנקננו. כטוב ליבנו ביין וגבינות, החילונו, חברי ואני, לקטר על מה שקורה פה. על המצב, על התנהגותם של בני האדם, על מה לא.

לאחר זמן מה קלטנו שאנו מקלקלים את השורה בכך שאנו מקטרים בפני זרים, והתנצלנו. אז ענה אחד מהם, סנטור מכובד במדינתו, תשובה שנחקקה בלבי לשנים רבות:

"אנא אל תפסיקו", אמר. "כבר זמן רב אני מחפש תשובה לתעלומה– מהו מנוע הצמיחה של המדינה המופלאה הזאת שהקמתם? הרי ההשגים שלכם עולים על כך מה שמוכר בעולם. עכשיו הבנתי", הסביר. "הקיטור הוא מנוע הצמיחה שלכם. זה שאינכם מרוצים אף פעם, ותמיד שואלים את עצמכם איך ראוי שהדברים יהיו, זה הסוד. זו הסיבה שהמדינה הזו מצליחה כל כך".

בואו נמשיך לקטר.