מצלמות המהירות, המטבע והפנס

מאת: אליעוז רבין

נכתב ב- 1/9/2011

speed cameraב25 באוגוסט2011 , ממש לפני ימים אחדים, פורסם ב"אוטו אקספרס" הנחשב מחקר מטריד, שגילה לנו את מה שידוע זה מכבר לכל איש מקצוע הקשור לענף הרכב. המאמר שכותרתו "Speed Cameras Fail to Cut Collisions", מביא נתונים מטרידים מן המדינה שהפכה את מצלמות המהירות לחזות הכל, בריטניה. על פי נתונים אלה לא רק שהצבת מצלמות מהירות לא הורידה את מספר התאונות, אלא שבמקומות רבים עלה מספרן ממועד הצבת המצלמות. ב-7 מ44 אתרי הצילום בעמק התמזה וב-4 מ 47 בקמברידג'שייר חל גידול של ממש במספר התאונות מרגע שהוצבו המצלמות. קיטון לא נרשם למעשה כמעט בשום מקום. הנתונים אושרו ואומצו על ידי משרד התחבורה הבריטי.

כאשר ממשל עושה החלטה שגויה, בדרך כלל הפתרון שלו לתיקון הטעות הוא להגביר את המאמצים. להוסיף שמן למדורה. אם מצלמות המהירות אינן מפחיתות את מספר התאונות, שמא נוסיף עוד מצלמות. אלא שבריטניה הוצב מספר המצלמות הגבוה בעולם. אין עוד מדינה המתקרבת לפרישת המצלמות הקיימת ברחבי הממלכה, וללא הועיל. יפה עשתה אם כן הממשלה הבריטית שלא הלכה בדרך הקלה ופופוליסטית, אלא החליטה לבחון מחדש את עצם התועלת שבפתרון השגוי.

מדוע העסק לא עובד? מצלמות המהירות נועדו לטפל בשני גורמי תאונות: מהירות הנסיעה, וחינוך הנהגים. אלא ששני גורמים אלו כלל אינם משמעותיים בגרימת תאונות דרכים.

כמי שעסק במשך שנים בתשלום תביעות ביטוח רכב, למדתי מה שיודעים רבים בענף. מהירות אינה הסיבה למרבית תאונות הדרכים. סדרי תנועה, התנהגות על הכביש, חציית קו לבן, התהפכות עצמית, עקיפות מסוכנות- כל אלו משמעותיים הרבה יותר. אבל גם חינוך הנהגים אינו גורם אמיתי. בכל מקום בו הוחלף צומת מרומזר במחלף או במעגל תנועה, פסקו התאונות. בכל מקום בו הופרדו נתיבים הפרדה פיזית, לא ניתן עוד כמובן לעבור קו לבן, או לבצע עקיפה מסוכנת. האם הנהג הישראלי הפך לפתע מחונך? האם הבין פתאום את חשיבותה של נהיגה נכונה? לא. במלים אחרות קיימות שלוש סיבות עיקריות לתאונות דרכים: תשתית, תשתית ותשתית.

אלא שאם יתמקדו הכל בבניית תשתיות, איזו זכות קיום תהיה לעמותה מתבכיינת כמו "אור ירוק"? אם הכסף יוקדש לבניית מחלפים, כיצד יוכל שר התחבורה להשקיע בקמפיינים לחינוך הציבור? השקעה ארוכת טווח בבניית כבישים אינה מצטלמת טוב. גרוע מכך- שר שיפנה את משאביו לפתרון האמיתי, קרי בנית תשתיות, לא יזכה לגזור את הסרט בארוע המתוקשר של פתיחת הכביש או המחלף. בעת הפוטו-אופ, כאשר שר התשתיות החדש יצטלם בטקס ליד דגלי הלאום, יישב השר שהשקיע במושב האופוזיציה, ויבכה את מר גורלו: כיצד יצר יחסי ציבור טובים למחליפו.

קל לרדוף אחרי נהגים ממהרים. קל ורווחי "לתפוס" את מי שעברו את המהירות המותרת, ולקנוס אותם. קל להתייצב מול מצלמת הטלוויזיה ולהכריז על הצבתן של עוד כך וכך מצלמות, ולצקצק בלשון על אבדן הערכים של החברה הישראלית, והתנהגותו של הנהג הישראלי שפניו כפני דורנו. אבל כאשר הכביש רחב ומואר, הנהג הישראלי נוהג היטב. כאשר אין רמזורים, איש אינו חוצה באור אדום. כשמפסיקים להתמקד בפתרון הקל, הנלוז, של מצלמות המהירות, ומתחילים להתעסק בדבר האמיתי- נמנעות תאונות דרכים.