תחושת אוטונומיה בעבודה

נכתב ב- 28/8/2012

כאימא לילדים אני נתקלת שוב ושוב בחשיבות תחושת האוטונומיה לילד. אמירות נוסח "אני אחליט" , "אני קובע", חוזרות על עצמן בוורסיות שונות ובתדירות גבוהה. ילד ייהנה מפעולה כלשהיא אם הוא בחר לעשות אותה וכן, אם הוא חש תחושת עצמאות בעשייה- זאת הן בפעולת משחק והן במשימות ועזרה בבית (מתקלח לבדו, רוחץ כלים וכדומה). מניסיוני בארגונים גיליתי כי הדבר נכון גם לגבי אנשים מבוגרים במקומות עבודתם.

בדרך כלל, כאשר מנהלים מבקשים להגדיל את מוטיבציית העובדים, הם נוהגים להשתמש בתגמולים משני סוגים-

תגמולים חיצוניים - עמלה או בונוס נוסף על שכרו הרגיל וכן חיזוקים ושבחים.

תגמולים פנימיים- העלאת רמת העניין והסיפוק שיוכל לשאוב מהעבודה ע"י העשרת עיסוקים ומתן תחומי אחריות חדשים.

מכאן ניתן להניח כי מודל עבודה שישלב את הגורמים החיצוניים והפנימיים, כך שהפנימיים יסופקו על ידי העשרת תפקידים והעבודה תעשה מעניינת וגורמים חיצוניים כמו שכר גבוה יותר, יהיה האפקטיבי ביותר להנעת עובדים. נקודת המוצא של הינה שגורמים פנימיים וחיצוניים הינם משלימים, וביחד מובילים לשביעות רצון מלאה בעבודה. הנחה זו נבדקה במחקר( Porter & Lawler 1968) – אך בניגוד לציפיות החוקרים התגלה כי לא כך הדבר- הקשר בין הגורמים החיצוניים לפנימיים היה לעיתים חיובי אך לעיתים גם שלילי. הכיצד??

תיאוריית ההערכה- הקוגניטיבית (CET) מציעה כי גורמים חיצוניים, כמו תגמול מוחשי, יעדי הגשה, פיקוח, והערכות נוטים להפחית תחושות של אוטונומיות, מקדמים שינוי במיקוד הנתפס של סיבתיות מפנימי לחיצוני וחותרים תחת מוטיבציה פנימית. במילים אחרות- השכר/ הבונוס הפך להיות המוקד והתכלית של העיסוק החדש ודחק הצידה את העניין, הסיפוק ואת תחושת הבחירה הפנימית.

בל נטעה, לגורמים חיצוניים עדיין ישנו אפקט מוטיבציוני חיובי ביותר. ישנם מספר תנאים מקדימים שחשוב שיתקיימו על מנת לקבל את אותו האפקט-

• תגמולים שניתנים ללא תלות במעורבות במשימה ספציפית (כמו למשל משכורת)
• תגמולים שניתנים באופן לא צפוי (כמו במקרה של בונוסים לא צפויים)
• תגמולים שניתנים כהערכה למאמץ וללא קשר לביצוע ברמה גבוהה.

לסיכום, בדיוק כפי שכילדים חשוב היה לנו לפעול מתוך בחירה, כך כאנשים בוגרים חשובה תחושת האוטונומיה- התנהלות מתוך תחושה של רצון וחווית בחירה, ואז, התוצאות מדברות בעד עצמן.