הרהורים על החינוך הפיננסי

מאת: אליעוז רבין

פורסם ב"עדיף" ב- 24/1/2013

פיננסישני כנסים התקיימו באחרונה בזה אחר זה, בהפרש של יום: כנס "אסטרטגיה לאומית לקידום חינוך פיננסי- מחזון למציאות", וכנס "המסלקה הפנסיונית- מחזון למציאות". כמה וכמה עניינים משותפים היו לשני כנסים אלה: שניהם אורגנו בטוב טעם על ידי אגף שוק ההון והפיקוח על הביטוח (האחד- בשתוף 'נס טכנולוגיות'), שניהם בישרו על מעבר מ'חזון' ל'מציאות'- דבר מבורך בפני עצמו, ושניהם עסקו בפנים שונים של אותו נושא: התנהלות המוצר הפיננסי והפנסיוני.

בכנס הראשון דיברה שורה של בכירים, אשר לכל אחד מהם זוית התבוננות משלו על המוצר הפיננסי. פרופ' עודד שריג מנסה לעשות סדר בכאוס: שהלקוח יבין מה הוא קנה, למה הוא קנה, ממי הוא קנה. ח"כ פאינה קירשנבאום רואה חשיבות להשכלתם הפיננסית של השכבות החלשות דווקא, אלו שאין להם יכולת להעזר במומחים. פרופ' מייזלס מעלה על נס את חשיבות שילוב החינוך הפיננסי במערכת החינוך כבר מגיל רך. וכך הלאה, איש איש בתחום סמכותו והתענינותו.

בכנס השני הציגה  חברת נס, זוכת מכרז המדינה להקמת המסלקה הפנסיונית,  את הפתרון שלה לסבך מערכת המידע: איך יצרנים שונים יוכלו להעביר מידע רב ומגוון אודות מוצרים פיננסים ופנסיוניים רבים ושונים ללקוחות הנבוכים, ליועציהם ולגורמים אחרים. הוצגו מסכים ותרשימי זרימה, ותוארו פרוטוקלי תקשורת, תהליכי עבודה ודרכי העברת מידע מורכבים ומגוונים. נקווה שהללו יעבדו בהצלחה. פרויקט חשוב מאין כמוהו.

המשותף לשני הכנסים היתה הנחת יסוד אחת: הנושא סבוך! כדי להבין אותו – צריך חינוך המונים מסיבי. כדי לנהל אותו- צריך מערכת מורכבת ומתוחכמת.

הגדיל לומר בנשוא זה פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. כעדות לקיומה של הבעיה ציין פרופ' קנדל כי מעט מדי אנשים צורכים יעוץ פנסיוני. כ-  4% בלבד, לדבריו.

ואני תמה: האם תפקידו של חינוך פנסיוני אינו דווקא לגמול אנשים מן הצורך ביעוץ? האם אין תפקידו המרכזי של חינוך בכלל לסייע לאדם להשתחרר מן התלות ב"ידעונים" ומומחים? מדוע צריך אדם להיזקק למתווך בנושא זה, בעוד בכל שטח אחר בעולמנו המגמה היא הפוכה? האם לא נכון לפעול נחרצות כדי להפוך את כל הנושא הפנסיוני לפשוט וזמין לכל?

האם כדי להפיק את המירב משימוש בטלפון החכם שרכשתי (מכשיר מתוחכם, שאיני מבין כלל כיצד הוא פועל)  אני אמור להיזקק למומחה?  האם כדי להפעיל את מכוניתי (שבה רכיבים טכנולוגיים ואלקטרוניים רבים שאיני יודע עליהם דבר וחצי דבר) אני זקוק ליועץ-נהיגה לאורך כל הדרך? למרבה המזל מדובר במכשירים מתוחכמים, אבל בעלי ממשק פשוט. כל אדם, בהדרכה קצרה, אמור להיות מסוגל להפעילם באורח סביר ולהנות מהם מבלי להסתכן.

מאמץ לאומי אמור להיות מכוון לפתור בעיות. לא לנהל אותן. נכון, בשלב זה זקוק הציבור למורה נבוכים להתמודדות עם המפלצת הפנסיונית על מנת שלא לשגות. אבל המשימה האמיתית היא לחייב את יצרני המוצרים הפיננסיים להתאים אותם ליכולת ההבנה של הציבור. לא להתאים הציבור ליכולת הסיבוך של היצרנים הפיננסיים.