פוליסה בלטינית- תרגום בגוף הסרט

פורסם ב- 17/9/2014 ב"עדיף"

בימים שטרם המצאת הדפוס התנגדה הכנסיה משך שנים רבות לתרגומו של התנ"ך לשפות המובנות להמוני העם. הכנסיה חששה שאם צאן מרעיתה ילמד את הכתוב בתנ"ך, את נוסחי התפילה ואת משמעות המלל הלטיני המושמע בכנסיה, לא יזקק עוד לתיווכם של הכמרים, והכנסיה תאבד את מקור פרנסתה. חלק נכבד מהכנסתה עד אז נבעה משלומים ששלמו הדיוטות לכומר על מנת שידבר בשמם כביכול עם אלוהים בשפתו. שמירה על בורותו של הציבור היתה משימה ראשונה במעלה.

קריאה בתקנוני קרנות הפנסיה מזכירה קריאה בתנ"ך הלטיני, טרם תרגומו. שפה סבוכה, ארכאית משפטנית להפליא וקשה לעיכולו של בן תמותה:

"עלתה יתרת הזכאות הצבורה המעודכנת על הערך המהוון של הפנסיות לשאירים, לאחר התאמתן לתקרה בסעיף  39 להלן, תוגדל הפנסיה לשאירים על פי היחס המתקבל מחלוקת יתרת הזכאות הצבורה המעודכנת בערך המהוון של הפנסיות. הערך המהוון של הפנסיות יחושב על ידי הכפלת הפנסיה לאלמנה במקדמי ההמרה בנספח יב') 1( ו-יב ) 2 (לפי מינם, גילם ושנת לידתם, וע"י הכפלת הפנסיה ליתום במקדמים המפורטים בנספח י', לפי גילו."

"...אלמנת מבוטח פעיל (כמה פעיל יכול להיות מבוטח שיש לו אלמנה? א.ר.)  תהיה רשאית לבחור בפנסיית  שאירים שתשולם עם הבטחה של 60 חודשים, 120 חודשים, 180 חודשים או 240 חודשים, לפי בחירה ובלבד שגילה בתום תקופת ההבטחה לא יעלה על 87שנה. בחרה אלמנת מבוטח פעיל בתקופת הבטחה כאמור בסעיף משנה זה, תוכפל פנסיית השארים שלה ביחס שבין המקדם המתאים למינה, גילה ושנת לידתה שבנספח יב' והמקדם המתאים למינה, גילה ושנת לידתה שבנספח יג'. מקדמי ההמרה לאלמנת מבוטח פעיל שבחרה בתקופת הבטחה כאמור בסעיף משנה זה מפורטים בנספחים יג' 1 ו-יג'"

היצרן אינו מרוויח מכך דבר: התפיסה לפיה סיבוך הוא דרך טובה להרוויח נעלמה מזמן. די בחוויה אחת או שתיים של תביעה יצוגית כדי שיצרן יבין עד כמה רווחי יותר להיות פשוט ובהיר. גם עלויות התפעול של מערכת סבוכה יקרות בהרבה.

הלקוח? הוא ודאי היה מאושר לו הבין את תקנון ההשקעה החשובה בחייו.

כתבה שערכה חברת "רשת" מעמתת בדרך משעשעת אנשים "מן הישוב" עם טקסטים מתוך תקנון הפנסיה (וטקסטים דומים מענפים שונים). הכתבה מראה כי קיימת אחידות דעים לגבי הנחיצות של פישוט ניהולי לתועלת הציבור הרחב- וגם לתועלת היצרנים.

ומהו האינטרס של הסוכן? האם טקסט פשוט ומובן מאיים על מעמדו של הסוכן? האם תפקידו העיקרי של הסוכן הוא לשמש פרשן המסביר ללקוח הנבוך את זכויותיו וחובותיו ובכך לתווך בין הטקסס המורכב שכתב היצרן, לבין יכולת ההכלה של הלקוח?

לשאלה זו אין תשובה פשוטה. קיימות דעות בענף הביטוח לפיהן פישוט הפוליסות , תקנוני הקרנות וטפסי השרות יהפוך את הביטוח לנגיש ומובן יותר, וכך יערער את מעמדו של הסוכן כמומחה ופרשן. שמעתי דעות הפוכות הגורסות שלסוכן תפקיד אחר, והבנה ברורה מצד הלקוח של המוצר אותו הוא רוכש, דווקא עובדת לטובת הסוכן, הנתקל בפחות חשדנות מצד הלקוח.

אפשר לבחון זאת דרך עלויות התפעול: כמה מזמנו של הסוכן מתבזבז על טיפול בהסברת המוצר ללקוח, בכבוי שריפות שהוצתו מאי הבנה, מתן הסבר לדו"ח הרבעוני הבלתי קריא מדי כמה חדשים, תיווך בין לקוח שאינו מבין מה אומר היצרן לבין יצרן שאינו מבין על מה כועס הלקוח. לעומת זאת- כמה זמן נותר לשאר הפעילויות הרווחיות יותר- כמו מכירה והשגת לקוחות, או המשמעותיות יותר כמו תכנון הפנסיה, טיפול בעזיבה ובשימור וכו'.

מרבית הלקוחות אינם יודעים ש"אפשר גם אחרת". הם מניחים ש"הנושא מסובך" וש"במילא לא יבינו". מסיבה זו אין כיום עדיין לחץ משמעותי מצד הלקוח לקבל מסמך פשוט ומובן. האם זו הזדמנות עבור הסוכן להוכיח את ערכו, או טרחה מיותרת שלסוכן עניין לבטלה?