מה זה "פשוטה וברורה"?
פורסם ב"פוליסה" ב- 10/5/2015
"צר לי על אורכו היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר " כתב השופט אהרון ברק באחד מפסקי הדין שלו. ובאמת, כתיבה קצרה, פשוטה וברורה אינה משימה קלה!
לפני ימים אחדים פרסמה המפקחת על הביטוח חוזר טוב וראוי הקובע בין השאר שתנאי פוליסה ינוסחו "בלשון ברורה ופשוטה". זו אמורה להיות בשורה מרנינה לכל אזרח הרואה כיום בתנאי הפוליסה טקסט מעיק ולא קריא, שהוא מעדיף לתייק במעמקי מגירה, במקום לקראו ולהבינו.
דא עקא (מישהו יודע באמת מה זה "דא עקא"?), שהמפקחת לא פרשה ולא הסבירה מהי "לשון ברורה ופשוטה"... דמיינו נא את הישיבה בה מנסה נציג חברת ביטוח לשכנע את נציג המפקחת שהפוליסה שהגיש לאישור היא "ברורה ופשוטה", בעוד נציג המפקחת מתעקש שהיא "אינה פשוטה ואינה ברורה"! איך יכריעו?
"פישוט" אינו עניין תאורטי. יש לו כללים, טכניקה ומדדים בהם אפשר לקבוע אם טקסט מסויים הוא פשוט. קיימות בעולם תוכנות (לצערי –עדיין לא בעברית) דוגמת Style writer4הקובעות בקלות ובמהירות מהי דרגת הפשטות של טקסט, או אף אתר אינטרנט שלם. תוכנות אלה בנויות על מבחנים בלשניים בסיסיים כגון Flesch Kincaid Grade Level , ומהווים מסננת יעילה שאינה מאפשרת חדירה של טקסטים הכתובים בשפה מורכבת מנופחת מחשיבות עצמית (הקרויה באנגלית "Gobbledegook").
כללים כאלה מתייחסים למשל לאורך המשפט הממוצע בטקסט, לריבוי שמות תואר ומשפטים טפלים, לשימוש בפעלים סבילים לעומת פעלים פעילים ועוד. החלת כללים כאלה על טקסט רשמי מקצרת אותו (פעמים רבות ב70%) והופכת אותו פחות נתון לפרשנויות סותרות, ויותר זמין לקורא הסביר.
הצענו לאנשי הפיקוח לפני זמן רב להפיק חוברת קצרה של כללי "עשה ואל תעשה" בכתיבה פשוטה. הם טענו שאין זה מתפקיד המפקח לעשות כן.
בOECD למשל, חשבו אחרת, והוציאו אתOvercoming Barriers to Administrative Simplification Strategies- guidance for policy makers.
האיחוד האירופי חשב גם הוא שיש להתמודד עם הבעיה, והפיק את How to Write Clearly, וכמוהו עשתה גם רשות ניירות הערך האמריקאית עם החוברת המחייבת - A Plain English Handbook- How to create clear SEC disclosure documents
רשויות בעולם הכירו עם כן בצורך להתמודד עם מושג ה"פשטות" ולא הותירו אותו בערפל כפי שעושה חוזר המפקחת. מדוע לא בישראל?
אין מדובר על "כתיבה תמה", על "קופירייטינג וקריאטיביות" או על "בלשנות". טקסט "פשוט" צריך לעמוד במבחן אחד: האם הקורא מבין במהירות, בקלות ובדרך חד משמעית למה התכוון הכותב? פישוט הטקסט נקרא "פישוט ניהולי" (Administrative Simplification) באשר הוא יוצר יעילות מנהלתית באמצעות פישוט השפה.
כותבי טקסטים "משפטניים" סבורים משום מה שעליהם לכתוב בשפה חגיגית ומנופחת, עמוסת מושגים מארמית ומעברית-משפטית חסרת שחר ("בכפוף ל...", "בקליפת אגוז", "בין ביום ובין בלילה", "לרבות", והאהוב מכולם: "ו/או"). התוצאה היא מלל אינסופי שאינו תורם דבר לנכונות הנאמר או לדיוקו, אלא להפך.
בראשית שנת 2013 הקים עו"ד יוסף שטח, משפטן בכיר מעולם הבנקאות, את "הוועדה לניסוח משפטי" בלשכת עורכי הדין ומטרתה להציע מהלכים לפישוט הניסוח המשפטי. כן, כן- בלב היכל השפה המשפטית הבינו שככה אי אפשר להמשיך, ועשו מעשה. בדברי ההנמקה להקמת הועדה ציטט עו"ד שטח את השופט העליון חיים כהן שכתב: "זה עידן ועידנים מוציאים אנו לעז על אנשי המשפט, ששפתם אינה שפה: סבוכה היא ומסורבלת וצלה הלועזי מרובה מחמתה העברית. עם קום המדינה נתקבלה החלטה נחושה במשרד המשפטים שניצור לעצמנו שפה משפטית נקייה וברה, קלה ופשוטה, משנה ברורה כלשון המשנה עצמה ונעקור מן השורש את לשון הסתרים והתערובת של משפטנים". מאז המצב רק הידרדר.
עובר ליום כתיבת מאמרי זה (מישהו יודע באמת מה זה "עובר ליום"?) גם חוזרי המפקח עצמם אינם נטולי סיבוך, ולא היה מזיק למנסחיהם למצוא דרכים לנסחם בשפה "ברורה ופשוטה".
אין שום קושי לנסח פוליסה כך שאדם מן הישוב יבינה. פוליסות הכוללות 9,000 מלים (היקף נפוץ ביותר בעולם הביטוח) אינן ניתנות לעיכול בני אדם, ואין שום בעיה לנסחן כך שיהיו כתובות ב1,000 מלים בלבד, ובשפה נטולת פוזה משפטית מעיקה.
שוו בנפשכם איזו תדמית תהיו לו לענף הביטוח אם הוא יתחיל לדבר בשפת בני אדם: ברורה ופשוטה. שוו בנפשכם כמה קלה תהיה מלאכתם של חברות הביטוח מן הצד המנסח, ושל הפיקוח מן הצד הבודק אם יקבעו כללים קלים למדידה באשר לפשטות הטקס המוגש לאישור.