כותרת
נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"
השימוש במילים "גבוהות" , חלקן מוצאות ושגויות, ובביטויים ארמיים מסבכים את עולם המשפט. אפשר, ובהחלט כדאי, גם אחרת. מאי נפקא מינה?...
כותרת
נכתב ב- 1/10/2004- פורסם ב"לשון ומשפט"
השימוש בקשר ו/או – עו"ד יוסף שטח
במאמרו המפורסם על "סכלות ו/או איוולת" שלל המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט חיים כהן ז"ל את השימוש במילה ו/או. במאמר תגובה הסכים הבלשן פרופ' משה אזר "להגביל את השימוש בו רק למקומות שבהם הוא כמעט הכרח בל יגונה". בחקיקה הישראלית אין משתמשים במילה ו/או. בסעיף 7 בחוק הפרשנות תשמ"א-1981 נקבע שהמילה "או" באה להבדיל ממה שלפניה (וו באה לחבר). כב' השופט אילן ש' שילה עמד בפסק דין חב' הירקון נ' מדינת ישראל (מחוזי מרכז, ע"ר 2937402-10( על "השימוש שעשתה המערערת בצירוף הפסול ו/או".
הנה עיקרי עמדת האקדמיה ללשון העברית המובאת באתר האקדמיה: לוכסן אינו סימן פיסוק; רצוי להימנע משימוש בקשר ו/או; ו"במקום שאין די באחת משתי המלים ו או "או" אפשר לנקוט ניסוח מפורש, כגון "מתכון לפשטידת כרובית או ברוקולי או שניהם".
לכתוב בשנה ראשונה בלי "מאי נפקא מינה?" – עו"ד מיכל אהרוני
האם ניתן ללמוד משפטים מבלי לכתוב כבר בשנה הראשונה "אליבא דידי" ו"יש ליתן טעם..."? מצד אחד (ויש שיאמרו מחד גיסא) לימוד העגה המשפטית והארמית הבסיסית מקנה לסטודנטים גאוות יחידה ותחושה שהם רוכשים את רזי המקצוע. מצד אחר הכתיבה בעגה מקצועית (ז'רגון) המעורבת בטעויות לשון ותחביר בסיסיות אינה מיטיבה בלשון המעטה עם הסטודנטים. המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן מקיים זו השנה השנייה שני קורסי חובה לכלל הסטודנטים בשנה הראשונה ובשנה השנייה ללימודיהם, ובהם מודגשת כתיבה בשפה משפטית פשוטה ("Plain Legal Language"). כמעט כל שיעור נפתח ב"פינת לשון" המוקדשת בעיקר לעקרונות לשון בסיסיים. בד בבד נלמדים גם עקרונות הכתיבה הפשוטה, בעיקר קיצור משפטים ושימוש מדוד מאוד בעגה משפטית ובמליצות. הסטודנטים לומדים לכתוב משפטים מלאים (שיש בהם נושא ונשוא), להתאים את חלקי המשפט זה לזה במין (זכר ונקבה) במספר (יחיד ורבים) וביידוע, להטיל נקודה בסוף משפט ואף להצמיד אותה למילה שלפניה. בעבודות שכותבים הסטודנטים 25 אחוזים מהציון ניתנים על ענייני לשון ועל הקפדה על כללים להגשה אסתטית.
כבר לאחר המחזור הראשון שבו נלמד הקורס בשנה א, דיווחו המתרגלים בקורסים האחרים על שיפור דרמטי ברמת הכתיבה וברמת ההגשה של העבודות בקורסים השונים שנלמדים בתואר.